קטגוריות

אזרחות אירופאית

האיחוד האירופי נחשב עד תחילת שנות האלפיים למועדון אקסקלוסיבי שבו היו חברות 15 מדינות בלבד. בעשור האחרון, לעומת זאת, האיחוד כמעט והכפיל את עצמו, וכיום חברות בו 27 מדינות, ו-7 נוספות ממתינות כיום להצטרף אליו. בין המדינות החדשות באיחוד אפשר למצוא את פולין, רומניה, הונגריה, צ'כיה, סלובקיה, ליטא ולטביה.

בישראל חיים קצת פחות ממיליון אזרחים שנולדו באחת מ-7 המדינות שהוזכרו לעיל, או שאחד מהוריהם נולדו באחת ממדינות אלה, או בגרמניה ובאוסטריה, שנמנו על 15 המדינות המקוריות באיחוד האירופי. על פי כללי האזרחות במרבית המדינות, כל מי שנולד בשטחן, או שאחד מהוריו נולד בשטחן, זכאי לאזרחות. הזכאות לאזרחות אינה נעצרת שם וצרפת, למשל, מעניקה אזרחות גם לכל מי ששירת אי פעם בצבאה, כולל כוחות הצבא בטוניס, אלג'יר או מרוקו, לפני שקיבלו עצמאות.

היתרונות בקבלת אזרחות אירופאית

קבלת אזרחות אירופאית אינה רק עניין של כבוד, ויש לה משמעויות כלכליות של ממש:

• בעלי דרכון אירופאי אינם נדרשים לאשרת שהייה באף אחת ממדינות האיחוד, ולמעשה אף אינם נדרשים להציג דרכון כשהם עוברים ממדינה אחת באיחוד לאחרת, ויכולים להציג כל תעודה מזהה שהיא במעברי הגבול או בשדות התעופה. משמעות הדבר היא שמלבד ביטוח נסיעות, שמומלץ תמיד לרכוש לפני כל נסיעה לחו"ל, לא תידרשו לשלם עבור הכניסה לאף אחת מ-27 המדינות.

• אזרחות אירופאית מאפשרת לעבוד בכל מדינות האיחוד מבלי לקבל לכך אישור מיוחד, בצירוף כל ההטבות הסוציאליות שהעובד זכאי להן.

• סטודנטים בעלי אזרחות אירופאית שמעוניינים לצאת ללימודים בחו"ל זכאים להטבות שונות בקבלה לאוניברסיטאות בכל רחבי האיחוד, ואפילו להנחות בשכר הלימוד.

• חלק מהמדינות מעניקות הנחות במיסוי על רכישת נדל"ן ונכסים אחרים לבעלי אזרחות אירופאית.

האותיות הקטנות

מקריאת כל היתרונות עולה שאלה אחת ברורה - מדוע לא כל הישראלים שמוצאם במדינות האיחוד מנסים להשיג את שלל ההטבות האלה? התשובה, כמו תמיד - בירוקרטיה. כדי שלא יוצפו בבקשות לאזרחות, הרי שרגע לפני הצטרפותן של המדינות החדשות לאיחוד, נוספו בהן הגבלות על הזכאות לאזרחות. כך למשל ברומניה תתבקשו לעבור מבחן שפה ולהוכיח את בקיאותכם בשפה הרומנית לפני שתוכלו לזכות בדרכון הנכסף. מעבר לכך, המדינה אינה מאפשרת לצאצאים של מי שוויתר על אזרחותו בשנים 1947-1950, לזכות בה מחדש. באופן לא מפתיע, אלה בדיוק השנים שבהן אילץ השלטון הרומני את כל מי שרצה לעלות לישראל - לוותר על אזרחותו.

אוסטריה, מנגד, אינה מאפשרת למי שהתנדב לצבא זר לקבל אזרחות, כך שמי ששירת ולו יום אחד בצבא קבע, כלומר - שירות שמדינת ישראל לא "הכריחה" אותו לשרת, מאבד את זכאותו לאזרחות. בהונגריה תהיו זכאים לאזרחות על פי שנת הלידה - מי שנולד אחרי שנת 1957 זכאי לאזרחות אם אביו או אימו היו אזרחי הונגריה, אבל מי שנולד לפני שנה זו זכאי לאזרחות רק אם אביו היה אזרח המדינה.

כדאי או לא כדאי?

הסבך הבירוקרטי אינו נעצר רק בשאלת הזכאות. גם אם אתם אכן זכאים לאזרחות, תצטרכו להציג בפני שלטונות המדינה האירופאית מסמכים המעידים על הזכאות - תעודות לידה, תעודות נישואין, תעודות פטירה וכיו"ב. רבים מהמסמכים הללו קבורים בארכיונים עבשים מתקופות שבהן שיטות תיוק לא היו חלק משגרת העבודה, והשמדת ארכיונים לא הייתה דבר נדיר. בקשות לקבלת המסמכים יעלו לכם סכומים לא מבוטלים באגרות והיטלים, שהם רק חלק אחד ממסכת התשלומים שיהיה עליכם לשלם בדרך לקבלת האזרחות.

אם לא די בכך, הרי שכל התהליך מתנהל בשפת המדינה הרשמית - פולנית, הונגרית, רומנית וכן הלאה, ואם אינכם דוברי השפה על בוריה, תתקשו מאוד לעבור אותו בעצמכם. אם בכל זאת תחליטו לנסות ולהשיג אזרחות אירופאית, מומלץ להיעזר באחד ממשרדי עורכי הדין בישראל, המתמחים בתהליכי האזרחות במדינות השונות, ומעסיקים עורכין דין דוברי השפה הרלוונטית, שיקלו במעט את התהליך - לא רק מבחינת השפה, אלא גם מבחינת הניסיון שכבר צברו מול שלטונות המדינה. החיסרון היחיד במקרה הזה הוא כמובן שכר הטירחה לעורך הדין, שיתווסף לשורת ההוצאות ההולכת וגדלה. אם כל המטרה שלכם היא לחסוך בשכר הלימוד באוניברסיטה בחו"ל, למשל, כדאי לוודא מראש שההוצאה הכרוכה בקבלת האזרחות אינה גדולה יותר מהחיסכון.