יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל

הגיעה לישראל כחלוצה

סבתא רבה חוותה משברים לא קטנים במשך חייה, בגיל 17 היא עזבה את בית הוריה באירופה ונסעה לפלשתינה שם פגשה את רב סבא – הם התחתנו ונולדו להם שני בנים, משפחתה של רב סבתא הושמדה על ידי הנאצים במלחמת העולם השנייה וכל עולמה נשארה המשפחה שהיא הקימה בארץ ישראל.

הסיפור של משפחתי מתחבר להרבה משפחות ישראליות שבתקופת חייהם חוו שכול, השכול של המשפחה שנספתה בשואה והשכול של דור ההמשך שנפל במלחמות ישראל.

בשנים הראשונות שלי באירופה נהגתי להגיע ל"חופשת מולדת" כמו שקוראים לה, מערב חג הפסח ועד לאחר יום העצמאות, הרגשתי חובה מול רב סבתא להיות בחג הפסח שהוא חג החירות להמשיך ליום השואה ומשם יום הזיכרון וחגיגות יום העצמאות.

כל יום זיכרון שמעתי את רב סבתא אומרת "...כל עוד אני בחיים אני הגיע לקבר של גדעון בבית העלמין הצבאי ביום הזיכרון....", אמרה ועשתה לפני ארבע שנים נפטרה בגיל 90 בשבוע שבין יום הזיכרון לשואה ולגבורה ליום הזיכרון לחלליי מערכות ישראל.

בשנתיים האחרונות אני נשאר ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל באירופה, עדין מנסה למצוא את הדרך שלי לציין את יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.

יזכור

יִזְכֹּר עַם יִשׂרָאֵל אֶת בָּנָיו וּבְנוֹתָיו,

הַנֶּאֱמָנִים וְהָאַמִּיצִים, חַיָּלֵי צְבָא-הֲגָנָה לְיִשׂרָאֵל,

וְכָל לוֹחֲמֵי הַמַּחְתָּרוֹת וַחֲטִיבוֹת הַלּוֹחֲמִים

בְּמַעַרְכוֹת הָעָם, וְכָל אַנְשֵי קְהִילִיַּת הַמּוֹדִיעִין

וְהַבִּטָּחוֹן וְאַנְשֵי הַמִּשְׁטָרָה אֲשֶׁר חֵרְפוּ נַפְשָׁם

בָּמִלְחָמָה עַל תְּקוּמַת יִשְׂרָאֵל,

וְכָל אֵלֶּה שֶׁנִּרְצְחוּ בָּאָרֶץ וּמִחוּצָה לָהּ

בִּידֵי מְרָצְחִים מֵאִרְגּוּנֵי הָטֶּרוֹר.

 

קינת דוד

הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל עַל בָּמוֹתֶיךָ חָלָל אֵיךְ נָפְלוּ גִּבּוֹרִים:

אַל-תַּגִּידוּ בְגַת אַל-תְּבַשְּׂרוּ בְּחוּצוֹת אַשְׁקְלוֹן

פֶּן-תִּשְׂמַחְנָה בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים

פֶּן-תַּעֲלֹזְנָה בְּנוֹת הָעֲרֵלִים:

הֲרֵי בָגִּלְבּוֹעַ אַל-טַל וְאַל-מָטָר עֲלֵיכֶם וּשְׂדֵי תְּרוּמוֹת

כִּי שָׁם נִגְעַל מָגֵן גִּבּוֹרִים

מָגֵן שָׁאוּל בְּלִי מָשִׁיחַ בַּשָּׁמֶן:

מִדַּם חֲלָלִים מֵחֵלֶב גִּבּוֹרִים

קֶשֶׁת יְהוֹנָתָן לֹא נָשׂוֹג אָחוֹר

וְחֶרֶב שָׁאוּל לֹא תָּשׁוּב רֵיקָם.

שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִם בְּחַיֵּיהֶם

וּבְמוֹתָם לֹא נִפְרָדוּ

מִנְשָׁרִים קַלּוּ מֵאֲרָיוֹת גָּבֵרוּ:

בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל אֶל-שָׁאוּל בְּכֶינָה

הַמַּלְבִּשְׁכֶם שָׁנִי עִם-עֲדָנִים

הַמַּעֲלֶה עֲדִי זָהָב עַל לְבוּשְׁכֶן

אֵיךְ נָפְלוּ גִבֹּרִים בְּתוֹךְ הַמִּלְחָמָה

יְהוֹנָתָן עַל-בָּמוֹתֶיךָ חָלָל:

צַר-לִי עָלֶיךָ אָחִי יְהוֹנָתָן נָעַמְתָּ לִי מְאֹד

נִפְלְאַתָה אַהֲבָתְךָ לִי מֵאַהֲבַת נָשִׁים

אֵיךְ נָפְלוּ גִּבּוֹרִים וַיֹּאבְדוּ כְּלֵי מִלְחָמָה:

שמואל ב', א': יט-כז