ממשלת הונגריה

קצת היסטוריה

בסוף מלחמת העולם השנייה, הפכה הונגריה (Hungary) לאחת ממדינות הגוש המזרחי שתחת שליטת ברית המועצות. בשנת 1946 בוטלה הממלכה ההונגרית והמדינה הוכרזה כ"רפובליקה" עממית. בשנת 1953 התמנה ראש ממשלה מתון וליברלי בשם  אימרה נאג' (Nagy Imre), אשר יזם רפורמות כלכליות שהעלו את רמת החיים. מדיניות זו לא הייתה לשביעות רצונה של ברית המועצות, והוא אולץ להתפטר.

בעקבות התפטרותו, פרץ המרד ההונגרי בשנת 1956. המונים יצאו לרחובות מתוך תקווה לשים קיץ לדיכוי הסובייטי וליצור ממשלה בעלת מאפיינים יותר דמוקרטיים. על מנת להרגיע את המהומות, ברית המועצות החזירה את אימרה נאג' לתפקידו. בהשפעת הרוח המהפכנית, הכריז אימרה על כוונתו לפרוש מברית ורשה ולכונן משטר רב- מפלגתי.

ברית המועצות שלחה כוחות צבא אשר כבשו את בודפשט, הרגו אלפים והוציאו להורג את אימרה נאג'. עד שנת 1988 הונגריה הונהגה על-ידי יאנוש קאדאר, ראש ממשלה קומוניסט, אשר שמר נאמנות לקו הסובייטי.

בשנות השמונים, שמיכאל גורבצ'וב הנהיג רפורמות בברית המועצות והונגריה ניצלה שעת כושר זו על מנת להוביל תנועה שקראה לפירוקה של ברית ורשה. לאחר התפרקות ברית המועצות, הונגריה עברה למשטר דמוקרטי וכלכלת שוק, ויצרה קשרים דיפלומטיים עם מדינות אירופה המערבית. בשנת 1999 הצטרפה הונגריה לברית נאט"ו ובשנת 2004 הפכה לאחת ממדינות האיחוד האירופי.

הממשל בימינו

כיום הונגריה היא רפובליקה דמוקרטית, בראשה עומד נשיא שתפקידו בעיקר סמלי. הנשיא נבחר בידי הפרלמנט כל חמש שנים, והוא אחראי על מינוי ראש הממשלה. הרשות המחוקקת היא ה"אספה הלאומית", אשר מונה 386 חברים ותפקידה לאשר את החוקים. כמו כן, קיים בית דין חוקתי, המונה 15 חברים ובסמכותו לערער על חוקים במקרה של חוסר התאמה לחוקת המדינה.

פעם ב-4 שנים מתקיימות הבחירות לבית הפרלמנט ההונגרי. על מנת להקים סיעה פרלמנטרית, כל מפלגה חייבת לעבור את אחוז החסימה שהוא 5 אחוז. ראש הממשלה אחראי על מינוי השרים והוא היחידי בעל הסמכות לפזר את הקבינט. כל מועמד לקבינט צריך לקבל אישור מהנשיא לפני מינויו לתפקיד.

ראש הממשלה המכהן כיום הנו ויקטור אורבן (Orbán Mihály Viktor). באפריל 2010 , נבחרה לשלטון מפלגת ימין, במקום המפלגה הסוציאליסטית ששלטה קודם לכן. החלפת השלטון הביאה אתה גם שינויים חדים בתחום הכלכלה.

כלכלה במשבר

מאז הצטרפותה של הונגריה לאיחוד האירופי, התבססה הכלכלה שלה בעיקר על הון זר. בשנת 2007, הודה ראש ממשלת הונגריה דאז שהציג נתונים כלכליים כוזבים והצהרתו הובילה למשבר כלכלי, שהאט בצורה משמעותית את קצב הצמיחה במשק. בעקבות המשבר, הגרעון של הונגריה הפך להיות מהגדולים מבין מדינות האיחוד האירופי. החוב הלאומי הגיע ל193% ביחס לתוצר לאומי גולמי (תמ"ג) שלה. החל משנת 2008 נאלצה הונגריה לקחת הלוואות מקרן המטבע העולמית.

בסוף 2011, חולל ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן דרמה תקשורתית, כאשר חוקק חוק שיצר "רעידת אדמה" בבנקאות העולמית. חוק זה, יושם בשנת 2013, והוביל לסגירתו של הבנק המרכזי ולהעברת האחראיות על המדיניות המוניטרית לידי הממשלה. ההחלטה גררה תגובות זועמות מצד ממשלת ארה"ב והאיחוד האירופי, ואילו קרן המטבע העולמית מיהרה להטיל סנקציות כלכליות על הונגריה. להגנתו של חוק זה יש לציין כי המדיניות המוניטרית שהונהגה ע"י הבנק המרכזי הובילה את הונגריה לפשיטת רגל כלכלית.

"שערוריות" ויקטור אורבן

אורבן כבר כיהן בעבר כראש ממשלת הונגריה, אך ב-2002 מפלגתו הפסידה בבחירות ואורבן עמד בראש  אופוזיציה שמרנית-ימנית עד שנת 2010. בבחירות שהתקיימו בשנת 2010, זכו אורבן ומפלגתו ברוב מוחץ של 263 מושבים בפרלמנט, מתוך סה"כ  386.  רוב זה אפשר לו לחולל רפורמות דרסטיות אשר עוררו ביקורת חריפה.

אורבן ידוע בחקיקת חוקים "שערורייתיים", הפוגעים בדמוקרטיה ובחופש הביטוי. בין החוקים:

-"חוק הדת” אשר מוציא מחוץ לחוק מספר דתות של בני מיעוטים החיים בהונגריה.

- הצעת חוק לפיה שני שליש ממושבי הפרלמנט יהיו בידי מפלגתו של אורבן, למרות שאין זה תואם את אחוז הקולות שקיבלה בבחירות.

- “חוק התקשורת", המגביל את הסיקור התקשורתי ומטיל קנסות גבוהים ביותר על עיתונים שיפרו את הכללים החדשים.

-  הצעת חוק לפיה המפלגה הסוציאליסטית של ימינו צריכה לשאת באחראיות על הפשעים שבוצעו בעבר בידי המפלגה הקומוניסטית.

- חוק הפוגע בעצמאות הבנק המרכזי ומעביר את סמכויותיו לידי הממשלה.

- חוק הפוגע בסמכויות של בית המשפט העליון.

מדיניות זו מסכנת את הסיוע הכלכלי שהונגריה מקבלת ואף את חברותה באיחוד האירופי.